תהילים פרק קטז
יהי רצון לפני הקריאה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה שְׁבִירַת לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ וַאֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים רְצוּיָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ אֲמָרָן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּבִזְכוּת אֲמִירַת תְּהִלִּים, תִּסְלַח וְתִמְחוֹל לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
אאָהַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַע יְהוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָֽי בכִּֽי־הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָֽא גאֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָֽא דוּבְשֵֽׁם־יְהוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִֽׁי החַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵֽם ושֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ זשׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּֽי־יְהוָה גָּמַל עָלָֽיְכִי חכִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי טאֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַֽחַיִּֽים יהֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹֽד יאאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּֽל־הָאָדָם כֹּזֵֽב יבמָֽה־אָשִׁיב לַיהוָה כָּֽל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָֽי יגכּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָֽא ידנְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּֽוֹ טויָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו טזאָֽנָּה יְהוָה כִּֽי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲֽנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָֽי יזלְֽךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָֽא יחנְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּֽוֹ יטבְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה בְּֽתוֹכֵכִי יְֽרוּשָׁלִָם הַֽלְלוּ־יָֽהּ
יהי רצון לאחר הקריאה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁזְּכוּת אֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאָמַרְנוּ יַעֲמֹד לָנוּ, וְיַגֵּן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְיִפָּתְחוּ לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי גְאֻלָּה, אָמֵן.