תהילים פרק טז
יהי רצון לפני הקריאה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה שְׁבִירַת לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ וַאֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים רְצוּיָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ אֲמָרָן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּבִזְכוּת אֲמִירַת תְּהִלִּים, תִּסְלַח וְתִמְחוֹל לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
אמִכְתָּם לְדָוִד שָֽׁמְרֵנִי אֵל כִּֽי־חָסִיתִי בָֽךְ באָמַרְתְּ לַֽיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶֽיךָ גלִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי־בָֽם דיִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּֽבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם עַל־שְׂפָתָֽי היְֽהוָה מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִֽי וחֲבָלִים נָֽפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים אַף־נַחֲלָת שָֽׁפְרָה עָלָֽי זאֲבָרֵךְ אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף־לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָֽי חשִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִֽימִינִי בַּל־אֶמּֽוֹט טלָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶֽטַח יכִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹֽא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָֽׁחַת יאתּֽוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח
יהי רצון לאחר הקריאה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁזְּכוּת אֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאָמַרְנוּ יַעֲמֹד לָנוּ, וְיַגֵּן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְיִפָּתְחוּ לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי גְאֻלָּה, אָמֵן.